אטיאס נ' באדר ושות', עו"ד ואח'

החלטה

בפני בקשת התובעת, למתן פסק דין בהיעדר הגנה, כנגד הנתבע 3.

כתב התביעה כנגד הנתבעים הוגש ביום 17/10/12.

כתב התביעה לנתבעת 1 נשלח בדואר למענה הרשום. הנתבעת 1 חברת עו"ד.

הנתבעים 2-3 הינם אב ובנו, בעלי המניות בנתבעת 1.

כתב התביעה נתבעים 2-3 נשלח לכתובת מגוריהם הפרטית וחזר בעילת "לא נדרש".

כתב התביעה הומצא לבקשת הנתבע 2, למשרדו, במשרדי הנתבעת 1.

כתב הגנה מטעם הנתבעים 1-2 הוגש ביום 26/12/12.

הנתבע 3 לא הגיש כתב הגנה ולפיכך הוגשה בקשה זו שבפנינו.

ב"כ הנתבעים 1-2 טוענת בתגובה כי הנתבע 3 מעולם לא היה מעסיקה של התובעת ולא היו לו כל יחסי עבודה עם התובע.

הנתבע 3 אף איננו מתגורר עם הוריו וכי הנתבעים 1-2 אינם הכתובת למסירת כתבי בי-דין לנתבע 3.

לגופו של עניין ציינה ב"כ הנתבעים 1-2, כתב התביעה איננו מגלה עילה כנגד הנתבע 3.

הכרעה

בכתב התביעה טענה התובעת כי הועסקה על ידי הנתבעים ופוטרה על ידם ועותרת לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, שכר עבודה, דמי הבראה, דמי מחלה, פיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה ופיצויים בגין עגמת נפש.

לאחר עיון בכתב התביעה הגעתי לכלל מסקנה כי אין בידי בית הדין להיעתר לבקשה למתן פסק דין (בהיעדר הגנה) כנגד הנתבע 3, בשלב זה.

בעת הזו לא הניחה התובעת כל תשתית עובדתי המצביעה על קיום יחסי עובד מעביד בינה לבין הנתבע 3, ולחילופין, לא הניחה כל תשתית עובדתית המצדיקה הרמת מסך. היותו של הנתבע 3 בעל מניות אינה מספיקה לחיובו בעילות התביעה.

הלכה פסוקה היא כי הרמת מסך הינה מהלך יוצא דופן וחריג, אותו נוקטים כאשר נעשה שימוש לרעה באישיות המשפטית של החברה (דב"ע נג/3-205 מחמוד וגיה - גלידות הבירה פד"ע כז' 345).

עוד יצויין כי לא שוכנעתי בשלב זה כי בוצעה המצאה כדין לנתבע 3.

בנסיבות אלו הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה נדחית.

מועד דיון ייקבע בנפרד.